Inle Lake - Burmese Wedding

את שעות הבוקר מבלים בדלפק הקבלה של המלון בחיפוש אינטנסיבי אחר מקום לינה בינגון,עיר הבירה,אליה נגיע בעוד יומיים.מרבית בתי המלון בתפוסה מלאה ואלו שיש להם חדרים בודדים פנויים גובים מחיר מופרך ללילה, הכפול מזה של סך כל הלילות שלנו בבורמה.פקיד קבלה ממושקף,בעל תושייה רבה מזו שלנו ,שולף מחברת קטנה מתחת לדלפק הקבלה ומחפש מלון בין רשימת בתי מלון חדשים ופחות ידועים.מתקשר ל-Kaung Lay Inn , מזמין עבורנו שני חדרים וממהר להזמין גם מקומות על טיסת פנים אינלה-לייק – ינגון.
השעה 11:00.צועדים לעבר המזח.מתמקחים עם סדרנית על מחיר שייט לכפר  KHAUNG DAING.סוגרים מחיר מתאים לשני הצדדים ועולים על סירת קנו ממונעת.
ושוב אנחנו במים הפתוחים של האגם ,מביטים במקומיים חותרים בסירות קנו לצידנו.הנהג מפנה את חרטום סירת הקנו אל עבר אחת התעלות הצרות ומאט את מהירות סיבוב המנוע.נכנסים לאחד הכפרים הצפים.השמש במרכז השמיים יוצרת השתקפות ראי ברורה של בתי הכפר במים.התמונה הכפולה של הכפר משווה מראה אלוהי למקום.מצלמים ומקווים להצליח להנציח בכך את מה שרואות העיניים.

Khaung Daing Village
מגיעים לכפר בשיא החום של שעות הצהריים.מבקשים הכוונה אל השוק המקומי ומקבלים מבחורה מקומית ,הנחייה מתומצתת המסתכמת בכמה מילים בבורמזית ובהפניית אצבע לאחת מרוחות השמיים.לא בטוחים שהיא הבינה אותנו או אנחנו אותה ,מחליטים לצעוד לכיוון שהפנתה אותנו.
צעידה ארוכה ,לאורך נוף מונוטוני של צמחיה על שביל ראשי ללא מוקמות מוצלים ,עייפה אותנו.דקה לפני שאמא יצאה בהכרזה על שביתה איטלקית והחליטה שהיא לא מעוניינת יותר לצעוד בדרך שבה הלכנו , הבחנו בבתני השוק הריקים.רוכלים אחרונים מקפלים את מרכולתם אל תוך סלי קש גדולי מימדים.את הסלים מחברים למוט ארוך שנישא על כתפי שני סבלים אל סירת קנו הממתינה במים.נסיונות אחרונים למכור מזכרת לתיירים שהגיעו לשוק באיחור עולים בתוהו.מצלמים בחור צעיר מושך עגלה עמוסה למכביר במקום בו הייתה אמורה להירתם בהמה וחוזרים לדרך הראשית לחפש את מפעל החטיפים הידוע בכפר.

על הדרך הראשית סמוך לשוק , בחצר בית מלון מפואר ,מדשאות עשירות בצמחייה מטופחת. נכנסים לברר את מחיר הלינה שם ללילה ותופסים מחסה מפני השמש הלוהטת תחת אחת הפרגולות .מקבלים הכוונה כללית מאחת עובדות המלון על מפעל החטיפים וחוזרים לדרך הראשית.הטמפרטורות היום גבוהות במיוחד ,עורנו נצרב מהשמש אשר לא חסה אפילו על התיירים.באופק נשמעים הדי מוזיקה מקומית .האם אנחנו מדמיינים?.
דקות ספורות, מאוחר יותר, מגיעים סמוך למוקד הרעש.בית דו-קומתי ,בבנייה מקומית של עצי במבוק, מקושט בבלונים צבעוניים וסרטים,ובחצרו יושבים עשרות אנשים מבין תושבי הכפר.ילד מקומי חוגג יומהולדת?!.אחת מנשות הבית מבחינה בנו ומזמינה אותנו להכנס ולעלות איתה לקומה העליונה.בעוד אני ואלכס עסוקים בלהתנצל ולסרב יפה להזמנה ליהי ואורן מסירים בזריזות את סנדליהם ועולים אחר האישה.אישה נוספת מבקשת ממני ומאמא שנבוא אחריה בעוד יתר יושבי חצר הבית לוטשים בנו עיניים. מפאת חוסר הנעימות של הסיטואציה אליה נקלענו אנחנו מסירות את הנעליים ועולות אחר האישה לקומה העליונה.אבא ואלכס בעקבותינו.בקומה העליונה ,על הריצפה מולנו, חתן ,כלה וילדה קטנה מצטופפת בניהם.זוהי חתונה!!!!!!!.הקומה מחולקת לשני חדרים או בפי היהדות עזרת נשים ועזרת גברים.מפנים אותי, אמא וליהי לעזרת הנשים .אנחנו נכנסות לחדר.עשרות צמדי עיניים נישאות אלינו  בליווי חיוך רחב ומחוות יד לישיבה.אנחנו מתיישבות.המולה רבה בחדר.עשרות ידיים מעבירות מצידו השני של החדר כוסות שתייה וצלחות כיבוד עבור האורחות.
ילדה יפיפיה ,בשימלה צהובה מתיישבת ביני לאמה. האם שואלת אותי מאיפה אנחנו מגיעים.אני אומרת ישראל ומחכה להבעת הכרה כלשהי על פניה.היא חוזרת ושואלת אותי שוב את אותה השאלה.אני מסבירה לה שאנחנו מדינה בין ירדן לסוריה.את סוריה היא מכירה.מזל שהם קולטים שם אל-גזירה.בין טעימה מצלחת זו לאחרת,ליהי נואמת את נאום הפתיחה הרגיל שלנו במקום: "AME",אצבע מכוונת לאמא ,"AGO" ,אצבע מכוונת אלי.תם אוצר המילים המשותף.
חולפות מספר דקות ואנחנו קדות לאות תודה אל עבר הנשים בחדר.הלוואי וידענו לומר מזל טוב.
נכנסות לעזרת הגברים ממנה גם הירידה לקומה מטה.רואות שאבא אלכס ואורן נטמעו היטב בין הגברים המקומיים החוגגים ,שהציעו להם לעשן לכבוד החגיגות.מציגים עבורנו את אב הכלה והספר שלה שגם הוזמן לחתונה.מוצאים 5000 צאט מהארנק ומניחים בקופסת המזומנים של הזוג הטרי. (5000 צאט=7$ = בין הסכומים הגבוהים ביותר שהוענקו לזוג בחתונה).נפרדים מחוייכים ומאושרים על השתתפות בחוויה כה מיוחדת .

בהמשך הדרך הראשית, עשרות מתקני ייבוש חטיפים לוכדים את ענינו.אנחנו מתקרבים אליהם,מנסים להבין את חומרי הגלם מהם הם עשויים.במתחם מקורה סמוך,גבר ואישה קולים בווק ענק אורז.הגבר מוסיף ערמת חול ואבנים לתוך הווק ומערבב.אנחנו מחפשים הסבר רציונלי לדבר.האם הכוונה היא כמו בניקיון המימיות הצבאיות על ידי הוספת אבנים ואם כן אז הכנסת החול פנימה לא סותרת את הדבר?.מבולבלים אך רעבים, מבקשים לטעום מהחטיף הקלוי.טעם של שלווה!!!.צודקים שאין לסמוך על אדם רעב, אבל ששתינו מצאנו את החטיף הזה טעים במיוחד והחלטנו גם לקנות ממנו מארז לנישנוש בדרך חזרה לסירה.

שטים בתעלה בדרך חזרה ל Main Land,Yawnghwe.צועדים לאורך הדרך הראשית של Yawnghwe,דרך אותה עשינו מספר פעמים ביומיים האחרונים בחושך וכעת מתרשמים ממנה באור היום.ילדות בלונגי ירוק של בית ספר רוכבות על אופניים,גבר שקוע עד לצוואר בתוך שלולית מים מנקה את רעפי ביתו, מתקני ייבוש חטיפים ענקיים בשמש וטיגון מאפים בווק ענק.כל האוכל סביבנו הזכיר לנו שאנחנו רעבים.ליהי או אלכס מציינים שיש בית פנקיק באיזור שהומלץ ע"י הלונלי-פלאנט.פנקיק מקמח אורז,כמה טעים זה כבר יכול להיות אני חושבת .למרות הספקות אנחנו מחליטים לעשות בדק בית למקום.בכניסה למסעדה, Pancakekingdom,שלט גדול ששואל את העוברים ושבים :"Are you tired of rice?".אין לשלט מושג עד כמה.מזמינים מספר מנות של פנקיק שנוטה יותר לכיוון של קרפ ממולא במרכיבי טוסט מוצלח.טעים!!!.עושים תוכניות בראש מתי נחזור לכאן לארוחה נוספת.מבקשים מהבעלים של בית הפנקיק(הפחות מקורי) שיזמין עבורנו תחבורה שתקח אותנו ליקב.

קטנוע תלת גלגלי עם עגלה מקורה עוצר בכניסת המסעדה.מתבדחים על חשבון כלי התחבורה הזה עד שמבינים שהוא זה שלוקח אותנו לייקב.מצטופפים ששתינו בעגלה.השמש מביטה בנו בגובה העיניים ,בקרוב תעלם מאחורי רכס ההרים.הנהג עוצר ומצביע לנו על היקב בקצה העלייה המשופעת ומנסה להסביר שהקטנוע אינו יכול לסחוב לשם.אנחנו יורדים מהעגלה ומבקשים מהנהג שיקח את אמא איתו למעלה עד הכניסה ליקב.הוא מסכים.מגיעים אל היקב ביתרון של דקות בודדות לפני השקיעה.רכס ההר מולנו צבוע באדום-צהוב ,אנחנו מצלמים ומצטלמים על רקע הנוף הפסטורלי המשגע ונכנסים אל חדר הארחה של היקב.מזמינים טעימה של 4 יינות מובחרים מהיקב .כל אחד מ -4 היינות היה נפילה. במחשבה אחורה על מקורות ההשקייה בבורמה לא פלא שליין היה ריח של סחבה מעופשת שהחוזקה זמן רב במי ביוב.על הטעם עצמו באמת שאין צורך לדבר.
מגיש היין המתין כל פעם שנסיים עם הטעימה הקודמת בטרם הגיש אחת חדשה.אנחנו התקשנו לעמוד במשימה ומצאנו אתגר חדש בזמן ההמתנה ליין ,קטל הייתושים במקום.אבא, צחק ואמר שכאן כדורי המלריה עובדים קשה שעות נוספות.משלמים על הטעימות למרות שבאמת היו צריכים לשלם לנו על כך.מכריזים על היקב,Red Mountain Estate vineyards & winery, כאתר מוצלח למי שחפץ בצפייה בשקיעה אך לא למי שמחפש לשתות יין.

חוזרים עם הקטנוע תלת הגלגל למלון.מתקלחים ,מתלבשים חם ויוצאים למסעדת אוכל בורמזי מקומית שהומלצה אף היא ע"י הלונלי פלאנט,Daw Tin Yee.לי אישית לא היה מה לאכול במקום.האחרים שאכלנו בישרו על אכזבה. הצלחה 1 מתוך 2 ללונלי פלאנט על האוכל היום.

חוזרים למלון.נכנסים למיטה.מכבים את האור ,נזכרים ביום הנהדר שעבר עלינו ומחשבים מהם הסיכויים שאי פעם בעתיד נהיה שוב יחד אורחים בחתונה בורמזית .

המלצות

  1. בכפר Khaung Daing יש מרחצאות מים חמים .אנחנו רצינו להספיק לבקר גם בMain Land ולכן בחרנו לוותר על הביקור במרחצאות.

  2. הכנסת אורחים היא מסורת בבורמה ,אם הזמינו אתכם להכנס לאחד הבתים הרגישו בנוח ותזכו גם בהצצה במוגרים בורמזים מבפנים.