בדרך ל HSIPO

היום הרביעי החל ואנחנו בדרכנו ל HSIPO עם נהג ורכב חדשים ולין לין המדריך שהצטרף לנסיעה. נוף העיר המפוייחת מתחלף במהרה בנתיב נסיעה צר בין טבע שופע, ורק רכבים בודדים נצפים על הכביש .עצים ענפים המתמרים לגובה מעל פני תהום רחבת ידיים ואל מול הרים טבולים בירוק . בכל מקום שמפנים מבט הטבע מחייך אלינו במלוא הדרתו. הנהג מאט לעצירה באחת מתחנות קירור בלמים הפזורות במעלה ההר, משפחה של 4 נפשות(אב,אם ושני ילדים) ישובים כולם על טוסטוס אחד,חולפים על פנינו בניפוף לשלום.

חולפים על העיר פינולין ועוצרים בתחילת המסלול ל Anisakan Falls.שתי נשים מקומיות נצמדות אלינו ,אחת לפני אבא המוביל ואחת מאחורי ליהי במאסף, מתעלמות מבקשותיו של לין לין  בשפתן שלא להצטרף אלינו לירידה למפל .המצטרפת למאסף ,אוחזת מניפה גדולה , מנפנפת במרץ אל עבר ליהי .ליהי מסתובבת ומסמנת לה מספר פעמים ע"י הצלבת הידיים לאורך החזה ,כי קר לה ושאין צורך בתוך הסבך ובמזג אויר קריר של הבוקר במניפה.האישה מבינה או לא ,ממשיכה בתנועות קדחתניות של הניפוף ויוצרת בכך נושא להתבדחות לאורך 30 דקות של הירידה החלקלקה למפל.

רוח חזקה מטיחה טיפות זעירות של מים על פנינו.אני ,ליהי ואבא מתרשמים מהעוצמה האדירה של זרימת המים ,אלכס עושה דרכו לתצפית על גבעה מרוחקת לצד המפל ואורן קופץ לטבול במים הקרים.מצלמים.שותים ומתחילים את העלייה חזרה.האישה המובילה מתנשפת בכבדות וקוראת לבת שלה שתבוא להחליף את מקומה בהובלה .הילדה בכל כמה דקות מציעה לעצור למנוחה ומופתעת בכל פעם מחדש כשאנחנו מסרבים וממשיכים בטיפוס.חצי שעה חולפת בטיפוס ,לין לין והמנפנפת מהמאסף לא נראים באופק.ממשיכים לעלות ומתגאים איש איש בכושר שלו.

הנסיעה מכאן ועד סיפו ארוכה(כ 3 שעות) וכביש הטיפוס הצר והמפותל בהר גורם לאבא להבין מדוע הדרך לירושלים נקראה "דרך בורמה".עוצרים לתה.מצלמים הכנת Betel, גת  מקומי, עשוי אגוז , משחת לימון לבנה ועלים ירוקים לעטיפה.לעיסת ה Betel המקומי ויריקתו הוא מנהג רווח במדינה ,נשים,גברים ובעיקר נהגי מוניות מסתובבים עם שיניים צבועות בצבע אדום מלעיסת האגוז ויורקים את השארים לכל עבר.אין צורך להסביר מה חש הצופה מהצד.ממשיכים בנסיעה ,אבא מרצה ללין לין על קורות מדינת ישראל.לין לין מפגין ידע נרחב על ראשי ממשלה במדינת ישראל ומצבה הביטחוני העדכני .אבא שגילה שותף סקרן לסיפוריו מחליט לחזור בזמן להרצאה על תקופת התנ"ך.

HSIPO
מגיעים לסיפו.מורידים את התיקים אצל Mr Charls .סיפו היא עירם של ה"המיסטרים". בעבר ,התיירים שהגיעו למקום לא יכלו להגות את שם המקומיים ולכן הדביקו להם שמות שהיה להם קל לזכור ולהגות.סיפו היא עירם של מיסטר בוק מוכר הספרים, מיסטר שו הסנדלר, מיסטר רייז ומיסטר פוד בעלי המסעדות, מיסטר קיד ומיסטר צ'ארלס,בעלי המלונות ואחרים.

סיפו היתה מרכזה של נסיכות שאן, שהצליחה להישאר עצמאית עד ההפיכה הצבאית של 1962. ימיה האחרונים של נסיכות זו מתוארת בספרה של אינגה סארגנט (Inge Sargent), אשתו האוסטרית של נסיך השאן האחרון: "דמדומים על בורמה – חיי כנסיכת שאן" (1994), אודות הכרותה עם הנסיך ונישואיהם בארה"ב ללא ידיעתה שהוא נסיך, הגעתה לבורמה וגילוי היותה נסיכה, מגוריה בארמון.השאן בסיפו, העלמות בעלה (שנרצח על ידי המשטר הצבאי), הוצאת כל כספם המלכותי לבירור גורלו וחזרתה לאוסטריה עם שתי ילדותיה בחוסר כל. אשת אחינו של הנסיך
(SAO SARM HPONG),אישתו של מיסטר דונאלד (SAO Oo Kya), היא אישה מרתקת ובעלת ידע רב, ועניין לתיירים.קיבלה את פנינו בסבר פנים יפות, סיפרה על כך שהיא תפסה את מקום בעלה כמקדמת פני התיירים בסיפו לאחר שבעלה נעצר ע"י השילטון הצבאי וישב בכלא בשנים האחרונות לאחר שהשילטון הצבאי לא ראה בעין יפה את שיחותיו והמידע שהחליף עם התיירים.ניתן לפגש את הגברת האמיצה הזו כל יום אחה"צ בשעה 16:00 (אין להרתע מהשער הסגור שהמהווה גורם הרתעה בלבד בפני השילטון).

חושך ירד על העיר.התיישבנו לארוחת ערב אצל מיסטר פוד (Law Chun- Mr Food )שזו בעצם מסעדה סינית .קערת אורז ענקית במרכז השולחן, ירקות מבושלים ,ציפס ובירה מינמאר לאבא.שבעים צעדנו למלון לשינה ארוכה נדרשת.

המלצות

  1. לא להרתע מהשער הסגור ל SHAN PALACE - השער הסגור מהווה גורם הרתעה בפני השילטון שאינו מעוניין כי תושבי הארמון ישוחחו עם זרים.

  2. להגיע לעיר לפני השקיעה ,באור יום האוויר הנקי של ההרים מזמין לבקר בין רחובותיה הצבעוניים של סיפו.