HSIPO והכפרים הסובבים

ושוב הלילה מתקצר ואנו מוצאים את עצמנו מחוץ למלון לפני השעה 6 בבוקר. השמועה מספרת על קיומו של שוק בוקר ב HSIPO,שוק הפעיל מ 4 עד 7 בבוקר ומתנהל לאורם של נרות.את החוייה הזו לא יכולנו לפספס.
מכשהגענו אל השוק גילינו שאת נרות השעווה במרבית הדוכנים החליפו במנורות לוקס ניידות.חרף האכזבה הגדולה מהעדר הנרות, השוק עצמו בבורמה הוא אטרקציה תיירותית ועל כן החלטנו לעשות בו סיבוב קצר, מי יודע אולי אפילו נמצא בו מה לאכול. דגים, עופות ,ירקות טריים , פרחים ותרופות הפזורים על האדמה,מוצעים לעוברים ושבים.בפינה אחת מוכר דגים מניח על מאזניים דג שמן וקובע את מחירו ובאחרת מספר נשים אוספות צרור פרחים טריים שנקטפו עם שורשיהם .לקראת השעה 7:00 כאשר נפתח הכביש לאורכו פזור השוק,רוכלים מתחילים לקפל את מרכולתם ,חלקם יעברו לשוק המקורה וחלקם ישובו לביתם.הבטן מאותתת שהגיע זמן האוכל ואנו עושים דרכנו למלון.

אחרי ארבעה ימים של ארוחות בוקר סגפניות פותחים רישמית את בוקר היום החמישי בארוחת בוקר מערבית במלון. בתפריט: חביתה בשמן עמוק, לחם מתוק להחריד מקמח אורז(ניחוש פרוע מאחר ואין חיטה במזרח) וסופגניות מקומיות קרועות לרצועות. שבעים ומלאים בשמן טיגון ,שמנו פעמינו אל עבר הרכב שהמתין לנו בקידמת המלון.

היעד הראשון מקדש מאהמוני מקומי.לין לין מסביר כי פירוש המילה מאהמוני משמעותה פסל גדול ומצביע על ביתן קטן לצד המקדש הנקרא Net House , בית הנשמות. לבודהה 550 גילגולי נשמות,
136 גילגולים כבן אדם והשאר כחיה או כוח מופשט.בתום תקופת גילגולי הנשמה מתחיל גלגל חדש.
עוזבים את המקדש ונעים רגלית אל עבר הכפרים הסמוכים לעיר סיפו.
שדות אורז בכל מקום בנוף ,בורמזיות עובדות את השדה בעזרתם של יאקים אימתנים .ליהי ואורן עוצרים בפתח בית בו אישה מכינה CHEROOT,סיגריים מקומיים.לין לין מבקש רשות להכנס ולצפות בה בעבודתה.האישה מגישה לנו סיגר לעישון ואלכס רוכש חבילת סיגרים לחברים בארץ. ממשכים לנוע בין בתי הכפר .בחצר בית אחד קשור יאק , על האדמה מחצלת גדולה ועליה אורז שהופרד ממנו המוץ.בחצר אחרת עובדים במרץ על גילוף סוס עץ גדול לקישוט.באמצע שביל הכפר קשור לאחד מענפי העצים נפל של טיל המשמש את תושבי הכפר להתרעה על שריפות.מתקרבים לנהר, צופים בנשים מכבסות את בגדיהן במי הנהר העכורים.גברת אחת ,מגיעה אל המים על ראשה סל כביסה ,בידה האחת אוחזת תינוק ובאחרת חבל הקושר את היאק מחמד שלה.בהגיעה למים,משחררת את החבל ומאפשרת ליאק להשתכשך במי הנהר הקרים בעוד היא פוצחת במלאכת הכביסה.סירות קנו יפיפיות מגולפות מבולי עץ שלמים מושכות את תשומת ליבנו וקולות שירת ילדים מביאים אותנו לצפות בחזרות גנרליות למופע ערב בכפר.מצלמים.מחלקים סוכריות וממשיכים בדרכנו.

צהרי היום ,השמש קופחת על ראשינו ואנו מבקשים להמשיך את הסיור ברכב.חוזרים לסיפו.הביקור הבא במפעל ליצור סנדלים  מצמיגי רכב משומשים.לא זו לא בדיחה , המקומיים למדו למחזר צמיגים ולהפוך אותם לסנדלים ,אומנם כבדות,רחוקות מלהיות אטרקטיביות ויזואלית אך כל הכבוד על היוזמה.
ביקור זריז במפעל ליצור תיקים מקומיים, תכשיטים ותה שחור שטוטא על קרקע המפעל יחד עם הליכלוך בטרם נארז למשלוח.זה גם היום בו ויתרתי סופית על שתייה חמה.לין לין מצביע לעבר גיפ בייצור מקומי ,העומד בכניסה למוסך.אלכס מבקש מבעל המוסך לבדוק את הרכב מקרוב.הממצאים: מנוע של טויוטה ,הגה של הונדה ,מרכב שנשדד מרכב מדגם JEEP,כסאות מרכב מזדה וכיסויי מושבים של לואי ויטון לא פחות ולא יותר.יש קונה?
מאחר והכנסת אורחים היא כדת שנייה אצל הבורמזים ,אשת בעל המוסך מבקשת מלין לין שיגיד לנו בשפתנו שהיא מזמינה אותנו פנימה לשתייה.הזמינו אז הלכנו.שתינו.לין לין קישקש עם האישה בשפתם.קמנו.קראנו לעבר האישה ובעלה "גיזובה" ו "גיזודמרה" (בתקווה שהם מבינים את אחד מהניבים האלו שפרושם תודה) ונסענו למפעל הנודלס.

על מפעל הנודלס הבורמזי אפשר להגיד הרבה דברים ,אך לאחר הביקור בו כבר לא יכולתי להזמין במסעדות יותר נודלס.
על מתקני ייבוש רבים הפזורים מחוץ למפעל , שוכבים ומתייבשים להם בשמש מקלוני האורז שעתידם להפוך לנודלס.בתוך המפעל ,חבורת בחורים צעירים עומלים בקצב קדחתי לצלילי השיר "גנגם סטייל" הקוריאני. מעבר למסך אביך של אדים נגלת בפנינו שרשרת ייצור הנודלס.
ראשית מניחים על משקל את הנודלס ומחלקים לפי המשקל הרצוי.מניחים את הנודלס על גבי פלטת אדים חמה ובכך מרככים את הנודלס שהתייבשו כל היום בשמש.משם מועברים הנודלס לקיפול ראשון וקיפול שני לרבע מגודלם.והקליימקס, מניחים את הנודלס בתוך ספסל מעץ,מעליו קרש ועל הקרש מתיישב בחור בורמזי למספר דקות על מנת להדק את החבילה.לאחר שהוצאה החבילה המהודקת מהספסל היא מונחת על הריצפה בקידמת המפעל ומשמשת כנישנוש לזבובים ההמונים המבקרים במקום.אלכס מסריט את התהליך ואנחנו ממהרים להספיק לצפות בשקיעה ממנזר הממוקם בנקודת תצפית גבוהה על העיר.ליהי,אורן,אלכס וההורים מתענגים על פרוסות לחם מקומי עם אבוקדו וכשהשקיעה בעיצומה והרוח מתחילה לנשב בעוז אנחנו מביטים על הצלליות המכסות את ההר ושמחים שהחלטנו לבלות בסיפו יום נוסף.

המלצות

  1. הלחם הפשוט ביותר בבורמה הוא מתוק להחריד ועשוי מקמח אורז.הלחמניות על כל צורותיהן אף הן מתוקות וחשוב לציין כי אינן מגיעות ריקות.אנו פגשנו בלחמניות במילוי בננה, מילוי קוקוס ,מילוי שעועית ועוד מוזרויות אחרות.
    במידה וחוש הטעם הוא לא החוש החזק מבין ששת החושים אצלכם לחמניה כזו יכולה להוות נישנוש מתוק בעת הצורך.

  2. לא לוותר על ביקור במפעלים המקומיים -לומדים בהם הרבה על דרך החיים ומקורות הפרנסה המקומיים.

  3. העיר סיפו אינה גדולה וניתן להגיע בתוך העיר לכל מקום רגלית.